מפגש מס' 4 - פרופ' אודי ניסן 10.1.22

פרופ' אודי ניסן הנו כלכלן ופרופסור בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן בעבר כממונה על התקציבים וכמנהל רשות החברות הממשלתיות ובתפקידים שונים במשק הישראלי, כגון כיו"ר דירקטוריון "דלק ישראל". בעל תואר שלישי בכלכלה ציבורית מהאוניברסיטה העברית. את הפוסט דוקטורט שלו עשה בבית הספר קנדי למדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד. ריכז את תוכנית "עתידים" - צוערים למנהל ציבורי באוניברסיטה העברית. כמו כן, כיהן בדירקטוריונים של ארגונים פרטיים וציבוריים רבים אחרים, כגון "בצלאל", עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מדרשת שדה בוקר והראל השקעות.

271139103_3115638092055087_6107085448355469344_n.jpg

במקורו הוא ירושלמי. החל את הקריירה באוצר באגף התקציבים, ובמשך שבע שנים מילא תפקידים שונים. החל לטפל בגל העלייה הגדול, קרקע, דיור, משרד הקליטה, תשתיות, תיירות, ביוב, מים. לאחר שעזב את האוצר, שימש מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים במשך ארבע שנים. עשה דוקטורט באוניברסיטה העברית בכלכלה ציבורית במשך כחמש שנים, ולאחר מכן פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות, וכיו"ר דלק ישראל במשך ארבע שנים. חזר לאקדמיה לבית הספר למדיניות ציבורית – כלכלה ומדיניות ציבורית ופיסקלית. במקביל, משמש דירקטור בכמה חברות ציבוריות, ביניהן הראל, אלביט, פעיל בכמה פעילויות של מגזר שלישי – בצלאל, קרן ירושלים, מכללת עזריאלי וכדומה. חבר בכמה ועדות ציבוריות. קשה לו לאפיין האם המגזר הפרטי, ברמת המקצועיות, טוב יותר מהציבורי. השילוב ביניהם ברור שקיים. כמובן שמגזר עסקי יסתכל על הרווח. ה-DNA של החברות השונות – מאוד תלוי אנשים. השונות מאוד גדולה, עד כדי כך שקשה להכליל. רמת מקצועיות – גם כן מאוד קשה להכליל. התמריץ הכלכלי העסקי – להערכתו אנשים מייחסים לו יותר מדי באשר למוטיבציה לעבוד במקום מסוים. ברמות הניהול הבכירות – האווירה בארגון הרבה יותר חשובה מהמשכורת. הצעירים כיום מסתכלים על כך בהסתכלות של טווח קצר בלבד. בא מרקע מסוים שהכין אותו לתפקיד והיווה איזה בסיס שיצק את הדברים. הוויכוחים והערך של צדק חברתי – חושב שאפיין את הבית בו גדל.

udi_nisan1.jpg

תכונות/כישורים מרכזיים הרצויים למנכ"ל:

ביקורתיות - שיווי משקל וכללי המשחק ניתנים לשינוי, הטלת ספק. אחת התכונות הכי חשובות. לא לקחת את השיווי משקל הקיים כמשהו נתון.
הוגנות, צדק - שלמות עם ההחלטה (והמחיר לפעמים), "מעבר למסך הבערות". קשה להגדיר את ההיבט.
יצירתיות - השקעת זמן (האם אפשר ללמוד - חשיבה רחבה, אבחנה בין הפגיעה לבעיה, השאלה בין תחומים, מימדים). יש תמיד מחלוקת האם אפשר ללמד מנהיגות/יצירתיות. משקיע זמן בלחפש רעיונות, ויש לך סל ממנו אתה בודק ולוקח/משאיל מתחומים אחרים, וחושב על כך – היצירתיות מתפתחת. דוגמה: תו חברתי - כשרות "נגישות" למסעדות.
שליטה במידע - יצירת ידע, להיות צעד אחד לפני כולם.
(לא מדבר על המובן מאליו, כמו מקצועיות, יושרה, אחריות).
ביקורתיות - קל מאוד לפרוץ את הגבולות, אך אנחנו מעט מאוד עושים זאת: 1. ניתן וצריך לשנות את כללי "המשחק". 2. לא להיכנע למציאות הקיימת - לחשוב על שיפורים מתמידים. 3. לא לחשוש ממהלכים משמעותיים - גם אם תופנה אלינו ביקורת ונשלם מחיר. הרבה פעמים אנחנו מפחדים מכישלון או מביקורת. 4. במהלכים צודקים לאורך זמן כנראה שגם יהיה דיבידנד.

דוגמה למצב בו עמד מול ביקורת:

udi_nisan2.jpg

הוגנות - 1. האם בעוד שנה, חמש, או עשר שנים, אתגאה או לא אתבייש בהחלטה שקיבלתי עם הנתונים שהיו במועד ההחלטה. 2. האם בהינתן מערכת ההנחות והשיקולים שהיו נכונים במועד קבלת ההחלטה (גם אם המציאות הייתה שונה בדיעבד), ההחלטה נראית טובה. 3. האם בארוחת שישי בערב עם המשפחה או עם החברים הקרובים, אני שלם בהצגת הרציונל של ההחלטה. 4. האם אני נמנע מלהביע דעה בגלל שהבוס חושב אחרת? 5. האם אני מקבל החלטה בגלל האינטרס האישי הצר?

יצירתיות - לשנות הנחות יסוד. הבחנה בין תופעה לא רצויה לבעיה. תופעה לא רצויה - הפספוס שקורה (למשל בממשלה, פגיעה ברווחה של הציבור. תופעה – אנחנו רואים שמשהו מתפספס. למשל בנושא של השתלת איברים, יש הרבה משפחות שמחכות, ויש הרבה שלא חותמים על כרטיס אדי). השלב השני הוא הבעיה – מה הבעיה שמחוללת את הפגיעה. רוב האנשים מתייחסים לשני החלקים הללו כחלק אחד שמקשה מאוד על הניתוח הרחב יותר.
דוגמה של מעלית בבית מלון, 20 קומות, בשעת הפיק של ארוחת הבוקר - תמיד יש תור למעלית. שואל את עצמו , מה הפגיעה כאן ומה הבעיה. נפגע – חוסר הנוחות של האנשים, איבוד זמן. הבעיה - חוסר יעילות. העמידו עמדות אייפד - מסלולים בקרבת המלון, עמדות צחצוח נעליים ולאנשים הייתה תעסוקה אחרת - והבעיה נפתרה. שינוי החשיבה הרגילה. לחשוב בצורה אחרת.

ידע - 1. העלאת מחירי המים לתעשייה - שיעור לחיים. בשנת 1997 ביטל את הסובסידיה על מים לתעשייה. הלך לוועדת כספים ונשאל על ידי המנהל שלו האם התכונן. נשאל האם התעמק בפרטים. עבר על הפרטים שעתיים לפני הדיון, הגיע לועדת הכספים והותקף על ידי חברי הכנסת. קם מנכ"ל אחד הצרכנים הגדולים, ואמר שהדבר שובר את התעשייה. ציטט מהנתונים אותם קרא תוך כדי הדיון, וההחלטה עברה. 2. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים (או באנגלית, השטן). 3. ממידע לידע - מערכת BI - משנה קבלת החלטות מקצה לקצה. אנשים לא מעריכים מספיק את הכוח של הפיכת מידע לידע. יכולת השיפור רק מניתוח נתונים זועקת לשמיים. 4. צעד לפני כולם.

ניהול עצמי - 1. להקדיש זמן (לא צריך הרבה) להגדרת מטרות, משימות, מעקב והסקת מסקנות. 2. ביקורת עצמית - להודות בטעויות. 3. רקע אקדמי - כמצע לביקורת, לרעיונות. 

מנהיגות וניהול - מומחיות ספציפית. למשל, היכולת לראות את התמונה הרחבה.

udi_nisan3.jpg

שינוי בר קיימא - מאמין שאם שינוי מספיק טוב, הוא צריך להיות כזה שיהיה מאוד קשה להחזירו חזרה למצב הקודם.

270228924_3115638045388425_506427433516482776_n.jpg

facebook-icon youtube-icon youtube-icon

צור קשר

bschool@hevra.haifa.ac.il

בניין רבין קומה 9, אוניברסיטת חיפה,
שדרות אבא חושי 199, הר הכרמל,
ת"ד 3338, חיפה 3103301

 

© 2024 כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת חיפה | הפקולטה למדעי החברה

© 2024 כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת חיפה | בוצע ע"י צוות מחשוב של הפקולטה למדעי החברה