מנכ"ל מנורה מבטחים, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ובוגר התכנית המתקדמת למנהלים (AMP) של הרווארד. בעבר מילא שורת תפקידים בכירים בקבוצה של מנורה מבטחים, ובהם מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל. בעברו שימש גם כמנכ"ל כור בית השקעות ומנהל מחלקת המעו"ף בבנק הפועלים.
שלוש אמירות שמאוד התחבר אליהן כשניסו לתאר לו את נושא הניהול/ המנהיגות:
המנהל/ המנהיג בעידן העסקים הנוכחי - ניהול = חלוקת אחריות, מנהיגות = לקיחת אחריות. מנהל מעולה הוא לא מנהיג מעולה. במנהיגות נדרשים איזון, הובלה שלא תמיד יש לאנשים. הכישלונות – יותר מלמדים וגם יותר זכורים גם במנהיגות וגם בניהול – איסוף וחיקוי מודלים.
דבר משמעותי שעיצב אותו כמנהל/ מנהיג – השירות הצבאי. שירת בנח"ל. את המשמעות הראשונה של לפקד/ להוביל/ להנהיג זוקף לטובת השירות הצבאי.
כיום כמנהל, אתה חייב להבין שהכל שקוף, מצולם, מוקלט. כל מה שנאמר נרשם/ מתועד איפשהו. הופך אותך לסוג של בן ערובה. אתה חייב להבין שאתה לא יכול להרשות לעצמך התנהגויות/ אמירות שהיית מרשה לעצמך אם לא היית מתועד. אירוע לדוגמה: שבועיים-שלושה לאחר כניסתו לתפקיד, ירד ללובי הבניין וראה בחור ששאל אותו מדוע השקיעו בדלק נדל"ן. שם לב שבצבץ מקצה חולצתו מיקרופון קטן, ושבמרחק לא רב עומד בחור נוסף עם מצלמה. בדיעבד, תחקירן מתוכנית "המקור". מאותו רגע הבין שלא יכול להסתתר מאחורי שום מסך, ושכל פעולה שמבצע חייבת להיות מוסברת ומנומקת. אירוע נוסף: עובדים שמתעדים עצמם אוכלים ארוחת צהריים עם המנהל. גם באירועים כאלה אתה מגלה שלא ניתן לברוח והמכשיר הקטן (הטלפון הנייד) הופך את הצורך בהתנהגות ראויה למשהו הכרחי כל הזמן.
דוגמה אישית - ערך עליון בערכים שאמורים להוביל מפקד/ מנהיג. מאמין שלא יכול לדרוש/ לבקש משהו שהוא לא מסוגל לעמוד בו – צורת הלבוש, אופן ההתנהגות, אופן ההתייחסות – משרים אמון על הצד השני. הרמת הקול ושמירה על קור רוח – "קול בר לב". גם כאשר המצב קטסטרופלי, צריך לדעת להשרות רוגע וביטחון ולנסות לפעול ברוגע חרף מצבי קיצון. אל תחצה שום קו, גם מול מישהו נאמן/ מסור לך, כי אינך יודע היכן/ באיזה צד הוא יהיה מחר.
חזון - הגדרת היעדים והמטרה. אתה צריך להגדיר לאנשיך את אותו "עמוד ענן". יעדים צריכים להיות כמותיים. חזון הוא יותר בגדר כיוון כללי שאליו שואפים, במובן יותר אסטרטגי. ניווט תוך כדי התמדה בבקרה/ בידיעה שאתה בכיוון הנכון – לייצר לך סדרה של דיווחים שיתנו לך תמונת מצב מדויקת איפה אתה נמצא. אתה קובע מה התדירות/ היקף הדיווחים. לא פעם, לבקש את הדיווחים מגורמים שונים בארגון כדי להצליב נכונותם. כמו כן, להביא (גם אם נשמע טרחני) את כולם לדיון רבעוני של הצגת תמונת המצב (אלו שישאלו מדוע הם נדרשים לנוכחות, למשל משאבי אנוש, להסביר להם שהרציונאל הוא לראות שכולם מסונכרנים לתמונת המצב הרוחבית).
שותפות להצלחה - אחד הדברים שאנו חוטאים בהם כמנהלים (וגם כבני אדם) היא יכולת הפרגון. למד את ערכה רק אחרי שהכריח את עצמו להרבות בה. מסתבר שאחרי שאתה יודע לפרגן (למשל, לשלוח מייל הערכה), אתה מקבל גם יותר בסלחנות שגיאות. יוצר אווירה טובה, תרבות בריאה יותר לארגון. למד לעשות זאת במיוחד בתחומים שפחות ידועים בתרבות הארגונית שלהם - פרויקט מערכות מידע חדש, אירוע מוצלח לעובדים, דברים קטנים שאם אתה נותן שם את הפרגון, אתה מחולל פלאים ויוצר הרמוניה ורצון לעשות טוב יותר בקרב אלו שקיבלו אותו.
הודאה בכישלון - חייב לעודד תרבות של אי טשטוש כישלונות כדי לא לצאת רע בעיני המנהלים. קבלת אחריות גם על כישלון מעוררת אחריות, הערכה וכבוד. קורה לו לא מעט מול הדירקטוריון. מתחיל כל מצגת של הצגת תוצאות עסקיות ב"מה לא הצלחנו?". מוכן להבין כישלון, אך לא מוכן לקבל חוסר מאמץ.
אהבת האדם - בתחומי הביטוח והפיננסים בהם עוסק, הצורך האנושי/ האישי גדול יותר מאשר בתחומים אחרים. בחלק מהמקרים אתה פוגש את האנשים במצבים הקשים ביותר. אירועים לא פשוטים בהם אתה נדרש לנהל מערך אנושי גדול (כ-4,000 עובדים) שיידע להבין את האנשים בשעות הקשות שלהם. אוהב להכריח את האנשים (המנהלים) לרדת למוקד הטלפוני מדי פעם ולא פעם ההאזנות הללו של מנהלים במוקד שינו תפיסות עולם. דורש מכל מנהל לעקוב באופן אישי על כמות פניות הציבור בטריטוריה שהוא אחראי עליה. זה דורש מאמץ לא קטן, אבל עושה הבדל דרמטי.
יכולת הקשבה - ספר "מהפכת הקשב" מאת מיכה גודמן, מתאר את האתגר הטכנולוגי הגדול שהושת על חיינו עם כניסת הטלפונים הניידים לחיינו. שני מחקרים אותם מתאר בספר: 1. מחקר שנעשה במשך שנים רבות, בעיקר בארה"ב - בדיקת נטיות אובדניות של בני נוער וכמה מסופקים מהחיים. משנת 2011 רמת הנטייה האובדנית גדלה אצל בני הנוער בשיעור מדהים של כ-30%. ממצא מאוד מטריד. ילדים גדלים לתוך עולם שבו יכולתם למצוא תחושת משמעות/ סיפוק/ אושר מהחיים היא גדולה מאוד. 2) המחקר הנוסף - במהלך כמה שנים טובות הטמיע אפליקציה אצל אותם נדגמים, שהייתה שואלת את האדם 3 שאלות: 1) מה אתה עושה עכשיו?; 2) על מה אתה חושב כשאתה עושה את מה שאתה עושה עכשיו?; 3) דרג את השמחה/ שביעות הרצון שלך מעצמך כרגע באותו פרק זמן. התוצאה הייתה קשר מובהק בין אלו שחושבים על מה שהם עושים לבין רמת השמחה שלהם.
סבלנות לדברי אחרים - שמיעה (כמו כל דבר, הדברים יכולים להישמע ולחלוף על פני האוזן). האזנה (משהו ממוקד יותר, חודר), הקשבה (נכונות לשנות את דעתך). התפקיד שלנו כמנהלים הוא לשמוע ולהאזין, אבל להקשיב יותר קשה לנו. קרה לא פעם ששינה את דעתו מדעה א' לדעה ב'. היה לו קשה מאוד, אבל ברגע שהיה מודע לכך שלא רוצה להינעל, הדברים היו פשוטים יותר. בהקשבה אתה יכול לגלות דברים חדשים. לדוגמה, לא האמין בשירות במיקור חוץ. סבר שהשירות צריך לצמוח מלמטה. עד שהסיעו אותו למוקד בערד של נשות חסידי גור שיודעות לנהל שירות בצורה פנטסטית. גילה שזה אפשרי למרות שהיה משוכנע בדיון הראשון שלא יקבל את הדעה הזאת. דוגמה נוספת: מאוד התחבטו בנושא המכירה הישירה. אחרי סדרת דיונים לא קטנה החליטו שצריך להקים מוקד. יהודה סבר שהמוקד היה צריך להיות קרוב בהתחלה, אך בהמשך הבין גם שיכול להיות שנכון שהמוקד יקום גם במיקום מרוחק (כ"א יותר זול ויותר מיומן) – הוכיח את עצמו מאוד בימי הקורונה המורכבים.
סבלנות לדעות שונות/ סובלנות - תמיד יהיה את האחד שיגיד את הדעה השונה. אצל מנהל שמאמין בנון קונפורמיסטיות, דווקא לעתים לדעה השונה יכול להיות מקום משמעותי. נתן דוגמה גם של העסקת פרזנטור של החברה לא דרך משרד הפרסום אלא בחוזה ישיר עם חשבונית. הקשר השוטף הוא טוב יותר והפרזנטור מחויב יותר. הרעיון לכך עלה בדיון כבדרך אגב, בחשיבה מחוץ לקופסה.
התמודדות עם החלטה/ הנחייה לא פופולרית - בהלה ופאניקה בפרוץ הקורונה לחיינו. שווקי ההון בעולם קורסים, שיתוק עולמי של כל המערכות, ואתה נדרש לפרנס עסק גדול. מה עושים? בסדרת החלטות מהירה, למרות שלא אהב, ובדיון מאוד סוער בדירקטוריון, הוחלט להיפרד ממאות עובדים, לשנות תוכניות עבודה וכדומה. לא רק החלטה שלא אוהב, אלא גם צריך לדעת לשווק ולתקשר אותה. לכך יש שתי אפשרויות: ללמוד את המניעים להחלטה, או להניח את העט ולעזוב. באופיו, קצת יותר קונפורמי עם המהלכים הללו. ברוב המקרים אחרי שהבין את השיקולים, מצליח לשנות את דעתו של הצד השני. אסטרטגיית הג'ודו בעסקים – בג'ודו אחד העקרונות הוא לזהות את נקודת המוצא של היריב והכוח שמנסה להפעיל, ומבלי להתנגד לכוח שמפעיל, תוך ניצולו לטובתך, להביס אותו. באותה שיטה יש לנהוג בעסקים – יש לזהות את המניעים של מי שעומד מולך ולהשתמש ברצון שלו/ בכיוון שאליו הוא חותר כדי להסיט אותו לכיוון הכי קרוב ומדויק שאתה רוצה להביא אותו אליו. לדוגמה, נניח שיש דירקטור שדורש במלוא העוצמה קיצוץ מאוד גדול בהוצאות, ולך פחות נוח עם זה ואתה חושב ההיפך. לא להתנגח, לאפשר לו להגיד את דבריו עד הסוף ולהגיד לו שמה שאמר מאוד מעניין ויכול לפעול בנסיבות אחרות, ואז להסביר לו מדוע בנסיבות הקיימות הדבר לא יכול לפעול. לתת לו תחושה שאתה מבין אותו, לא פסלת אותו אבל הצגת לו זווית אחרת נוספת – כבר עשית חצי מהדרך.
האמת היא, שאין אמת מוחלטת - תובנה שלמד ממשברים של פעם לעומת המשברים של היום - המשברים של אז היו הרבה יותר ארוכים (משבר 2000 - כמה שנים טובות עד שהנאסד"ק חזר לשיא ערב המשבר), לעומת משבר של היום – של כמה שעות/ כמה ימים. מדוע זה קורה? אי אפשר להתעלם מהעובדה שהצורך הכלכלי עדיין קיים. אנשים עדיין רוצים יותר. העולם עדיין לא שבע מבחינת רמת הצריכה. המידע עובר הרבה יותר מהר מכל פינה בעולם לכל פינה בעולם בשניות. יכולת העברת הכסף היא מהירה יותר. השתכללות העברת המידע/ כסף יוצרת משברים מאוד קצרים.
חשיבות ההתייעצות והלמידה - העולם נהיה יותר טכנולוגי, ונושאים שאתה לא מבין בהם תהיה חייב ללמוד אותם ולהתמקצע ברמה מינימלית/ לסמוך על אנשיך/ להביא דעות צולבות. העולם מתקדם ורץ.
העמדת מספר אפשרויות להחלטה - לעודד דיון פתוח, אך בסוף אתה נדרש להחליט. אי אפשר להשאיר ארגון ללא החלטה. הססנות עלולה להשבית את הארגון. חשוב שהמערכת תצעד קדימה גם אם זה מהיר מדי.
חשיבות חווית התהליך - תהליך הניהול הוא תהליך מדהים. קל מאוד להשתעבד לעבודה. מכריח את עצמו לצאת פעם אחת בשבוע מוקדם לילדים, ללכת לטייל. יש מחיר לקריירה. העולם נינוח יותר כיום ויותר סוברני לשילוב בית-עבודה. היום מטיף גם למנהליו לשמור על איזון מסודר.
איזון תרבות העבודה - רואה בחנייה מי יוצא מוקדם ומי לא. לא מטיף מוסר למי שמשלב היטב בית-עבודה. שילוב תרבות גופנית, בית ומשפחה - יותר בריא ויותר נינוח.
ערכים חברתיים/ משפחתיים - עידוד שלהם במסגרת העבודה: יום המשפחה, קבוצות ריצה, קבוצות ספורט. מוסיפים עניין ותבלין להוויה היומיומית השוטפת שלנו.
התוצאה הרצויה - רגעי הסיפוק בה קטנים, חשוב להשקיע בתהליך, ובעיקר ליהנות ממנו.
