להרצאה שלושה חלקים:
1. סיפור ההקמה וההצלחה של חברת הראל - מסוכנות ביטוח קטנה/ בינונית לאימפריית ביטוח.
2. תובנות ניהול שלמעשה עזרו לו להצליח להקים את הקבוצה במהלך השנים הרבות.
3. המזל שליווה אותו לאורך כל הדרך.
ההורים של מר המבורגר שניהם עלו מגרמניה. האם קיבלה אישור לעלות לפלשתינה בגיל 22. השאירה זוג הורים ואחיות בברלין. האב היה מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית בפרקנקפורט. עלה לארץ לחיפה, התחיל לעבוד בעסקי הביטוח ואז נפגש עם האם. בהמשך עברו לתל אביב וקנו שליש מהסוכנות. בעל הסוכנות קרא להם ואמר: "בואו קחו אחריות על ילדי עם תסמונת הדאון, ואתן לכם את כל הסוכנות". אוהב לספר את הסיפור, כי מוכיח שאפשר לעשות עסקים הגונים בלחיצת יד. מסקנה ראשונה - בעזרת יושר, אמינות וכמובן מזל, אפשר להגיע מאוד רחוק.
יאיר עצמו הגיע לחברה בשנת 1973, היה עם אשתו באנגליה ונכנס לנהל את הסוכנות הקטנה של הוריו, סוכנות ביטוח של חברה אנגלית. ניהל את הסוכנות והיה אחראי גם על כוח האדם. החברה בזמנו הייתה בבעלות בנק רוטשילד והמשפחה החליטה מסיבותיה לעזוב את הארץ. פחדו מאוד תקשורתית מהמהלך הזה. היו מוכנים למכור את הסוכנות למשפחתו אבל בתנאי שהעסקה תישאר דיסקרטית. נכנס למשא ומתן (היה בן 27), כסף לא היה להם ואז במהלך השנים הסוכנות ייצגה חברות שונות שוויצריות. ניהל את המשא ומתן עם נציג משפחת רוטשילד. ניהל זאת בקשיחות, והצליח לקנות את החברה בצורה הטובה והזולה ביותר. את הכסף להקמת החברה קיבל ממשפחת טייבר (בהמשך סגר מעגל וקנה גם חברה שלהם). בפברואר 1975 התחילו לעבוד בתחום ביטוח החיים, שנתיים לאחר מכן בביטוח אלמנטרי וב-1982 החליטו לצאת לבורסה. הבין שאם רוצה לצמוח ולגדול, חייב לצאת לבורסה. יצא בשיטה חדשה לגמרי - שיטת המכרז (קובעים מחיר, ואנשים רשאים להציע מחירים גבוהים יותר, כל המרבה הרי זה משובח). המעריכים העריכו בסוף את החברה בסכום מסוים. בסופו של דבר, החברה נמכרה בסכום גבוה הרבה יותר. מזל שהיה לו בהנפקה - התחיל מיד לאחר המכירה משבר מאוד גדול בבורסה.
קנה בהמשך עוד חברות, כמו חברת "שילוח", שנכנסו לסכסוך פנימי בתוך המשפחה. התמחור בזמנו של חברות ביטוח היה מאוד לא ברור. שילם בסך הכל 250 אלף דולר. לאחר עשר שנים - שוויה של החברה עמד על 10 מיליון דולר. הייתה בעיה שהמפקח על הביטוח דרש הון מסוים מהחברות, הון שלא היה ברשותן. במסגרת רכישת אחת החברות ("ציון סוכנות לביטוח"), ביצע עסקת רכישה של החברה מתחת לאפו של המנכ"ל (השתלטות עוינת). אבל היה מאוד הגון עמו - הציע מחיר יותר גבוה מהשווי בה נסחרה. למרות זאת, המנכ"ל מאוד נפגע מהעסקה.
במשך השנים רכשו עוד חברות. החליטו שצריכים למזג את החברות. רכשו את "סער" ומיזגו אותה לחברת "ציון" והראל", ובהמשך מיזגו אותה לחברה אחת. ההחלטות על המיזוגים היו קשות, שכן שמות המותגים היו מוכרים וחזקים.
מסקנותיו מהמיזוגים:
1. מאוד אהב ללמוד את התרבות הניהולית של כל חברה לפני שרכש אותה.
2. מאמין בלהשתדל לא לפטר הרבה אנשים במיזוגים - חושב שהגיע למה שהגיע לא רק בזכות הכישורים, אלא גם בזכות האנשים הקיימים.
3. חברה לא מאוגדת, כי האנשים חושבים שהתנאים בחברה טובים. אנשים מאוד נאמנים למערכת ומוכנים ללכת איתה באש ובמים.
4. הגדולה של משפחת המבורגר - שלא הסתכסכו כמו משפחות אחרות.
ה-DNA הוא זה שהביא להצלחה של הקבוצה.
מאמין שהמנהלים בחברה בעלי EQ) Emotional Intelligence). המיקוד של החברה הוא גבוה ב-EQ ופחות ב-IQ.
בבחירת מנכ"ל - יש שני סוגי מנהלים:
1. Optimizer - אנשים שמגיעים לנקודה מסוימת ומשוכנעים שמסוגלים להגיע ליותר. הבעיה שעד שיגיעו לעסקה, ההזדמנות תיעלם.
2. Satisfier - ב-80% מהמקרים סוגר עסקה. יאיר עצמו חסיד מאוד גדול של הדרך הזאת.
חסיד מאוד גדול של עבודת צוות. חלק גדול התחיל לבד. אחר כך, בעסקאות הגדולות הגיעו הצוותים היותר גדולים.
חסיד מאוד גדול של דיסקרטיות - שמרו על דיסקרטיות למרות שבעסקאות מסוימות היו מעורבים הרבה מאוד אנשים.
קבלת החלטות - צריכה להיות זריזה אבל זהירה. זריזות עזרה לו מאוד. האמין מאוד שיודע מה הוא קונה.
לאורך כל הדרך נתן אמון מאוד גדול במנהלים. יחסיו עם הרשויות היו טובים. כיום, לא יקבלו אישור לרכוש חברות נוספות בגלל הגודל שלהם, ולא בגלל ההוגנות או בגלל שמשהו לא בסדר בהתנהלות.
לבטח אינו המנהל/ המנכ"ל הטוב ביותר, אבל יכול להגיד בצניעות שהוא מנהיג טוב. ההליכה אחריו נובעת הרבה מאוד מהאמון והאמינות שמקרין. מאמין שזאת הדרך הנכונה לעשות עסקים. האמינות אצלם היא שם מותג.
