נושא המחקר: גישה רבת פנים לחקר יוממות

מנחים: פרופ' מיכל בירון ופרופ' שי צפריר 

תקציר: עבודת הדוקטורט שלי עסקה בבחינת השפעתם של גורמים הקשורים למקום העבודה (פסיכולוגיים, תפיסתיים ונורמטיביים) על התנהגויות עובדים במהלך נסיעתם אל/מ מקום העבודה. במסגרת המחקר, איתרתי גורמים שלא נחקרו ואשר יש להם חשיבות ניהולית. למשל, במאמר שפורסם ב-European Journal of Work and Organizational Psychology, נבחן הקשר שבין גורמי לחץ פסיכולוגיים הקשורים למקום העבודה לבין התנהגות עובדים בנסיעתם אל/מ מקום העבודה. בנוסף, פיתחתי ותיקפתי שאלון להערכת נורמות יוממות, אשר באמצעותו בחנתי את ההשפעה המתווכת של נורמות מתירניות בקשר שבין לחץ להתנהגויות בנסיעת היוממות.

Read more: ד"ר קרן תורג'מן-לופו

נושא המחקר: הקשר בין אינטגרציה פנימית במערכת ניהול משאבי אנוש לאפקטיביות ניהול משאבי אנוש

מנחים: פרופ' אילן משולם ופרופ' שי צפריר

תקציר: מטרת המחקר, הייתה לתרום להבנת המושג 'אינטגרציה פנימית במערכת ניהול משאבי אנוש' ברמה התיאורטית-קונספטואלית והאמפירית. האתגר במחקר זה, שאף היווה בו את השלב הראשון, היה להגדיר ולזהות את המכאניזם והתהליכים המאפיינים אינטגרציה פנימית במערכת ניהול משאבי אנוש, ולפתח מודל תיאורטי המאפשר לזהות מכאניזם ותהליכים אלה. מודל תיאורטי זה היווה תשתית לבניית כלי מחקר למדידת רמת האינטגרציה הפנימית במערכות שונות של ניהול משאבי אנוש. לשלב השני היו מספר מטרות: ראשית, לתקף את כלי מחקר למשתנה אינטגרציה פנימית במערכת ניהול משאבי אנוש; שנית, לאשש את מודל המחקר שפותח במחקר הראשון; שלישית, לבחון את הקשר בין שלושת המשתנים הבלתי תלויים: בידול במערכת ניהול משאבי אנוש, אמון בין חברי צוות משאבי אנוש, ועמדה כלפי חשיבות האינטגרציה לאינטגרציה הפנימית במערכת ניהול משאבי אנוש. כמו כן, נבחן הקשר בין אינטגרציה פנימית במערכת ניהול משאבי אנוש למשתנה התלוי - אפקטיביות ניהול משאבי אנוש. 

Read more: ד"ר אביב קדרון

נושא המחקר: תהליכי האינטגרציה האופייניים לסטארט-אפים שנרכשו אל תוך התאגיד הרוכש

מנחים: פרופ' שי צפריר ופרופ' אילן משולם

תקציר: לאחר כמה וכמה שנים בהם הרציתי כמרצה מן החוץ במוסדות אקדמיים שונים כתחביב, במקביל לעבודתי בעולם ההייטק, פנה אלי ראש החוג שלי באוניברסיטת חיפה בהצעה שאעשה דוקטורט. תחילה הרעיון נראה לי מטורף, בהתחשב בעומס בו הייתי מצוי ובתוכניותי האישיות באותה העת, אבל לאט-לאט, ככל שהרהרתי בעניין והפכתי בו, החלה לקסום לי המחשבה לחקור נושא שקרוב ללבי, כזה שחוויתי על בשרי כמנהל, וכשהתגבשתי לכדי כיוון קונקרטי החלטתי ללכת על זה.

התהליך היה מבחינתי מאתגר ומרתק. ראשית, החזרה לספסל הלימודים כסטודנט לראשונה מזה כ-25 שנה, ולאחר מספר לא מבוטל של שנים בצדו השני של המתרס כמרצה. שנית, הצורך להתמודד מול דרך חשיבה שונה מזו שהורגלתי בה לאורך השנים, שכן גם לימודי התואר השני שלי היו במסלול ללא תזה, ולכן החשיפה שלי לאופן החשיבה והמחקר האקדמיים הייתה מוגבלת למדי. היות והייתה לי תמונה מגובשת למדי של מה שברצוני לחקור כבר בשלב מאוד ראשוני, האתגר מולו התמודדתי היה איתור מנחה שיסכים לקבל את הכיוון בו בחרתי ובנוסף, יהיה מוכן "להכיל" סטודנט בלתי קונבנציונאלי המתקרב לגיל 50 וכבר רגיל לעמוד על שלו.

Read more: ד"ר גיל ברוש

נושא העבודה: מקומה של אינטליגנציה רגשית בהשתלבות חברתית, משימות ניהול ופיקוד, ומדדי הצלחה בקרב צוערי קורס חובלים

מנחה העבודה: פרופ' שלמה הראלי

לעבודת הדוקטורט שלי הגעתי במקרה. אמנם, תמיד שאפתי לסגור מעגל ולהשלים תואר שלישי, אך לא ממש עשיתי משהו בנדון. במשך שנים שימשתי בתפקיד פסיכולוג בית הספר לקצינים של חיל הים, וכאיש קבע בתפקיד תובעני הסבירות שאתפנה ללימודי דוקטורט הייתה נמוכה ביותר. אלא שבנקודת זמן מסוימת בשנת 2006, חברו מספר אירועים אשר עודדו אותי להתחיל את המסע לדוקטורט. פרופ' שלמה הראלי, אשר שימש באותה עת כפסיכולוג במילואים במיוני חובלים, שקד על ארגון כנס גדול בנושא אינטליגנציה רגשית. אורח הכבוד בכנס והמרצה הראשי היה פרופ' פיטר סאלווי - הוגה המושג "אינטליגנציה רגשית" ומהחוקרים המובילים בתחום. כך למעשה, נוצרו התנאים אשר הובילו לביקורו של פרופ' סאלווי בבית הספר לקצינים ובמיון חובלים שהתרחש באותו שבוע. הביקור של פרופ' סאלווי והכנס שארגן פרופ' הראלי, היוו קטליזטור מבחינתי לביצוע עבודת דוקטורט במקום עבודתי, בבית הספר לקצינים של חיל הים.

Read more: ד"ר שלמה קמעו

נושא העבודה: האם רגשות מענה יכולות להפחית את העוצמה החברתית הנתפסת של אדם כועס

מנחה: פרופ' שלמה הראלי

כחלק מההתפתחות המקצועית שלי תמיד שאפתי ללמוד לתואר שלישי. ראשית הדרך, הייתה בכך ששכנעתי את עצמי שאני יכול, מסוגל ומתאים להיכנס לתהליך כזה למרות כל ההתניות, שאני מניח שהן משותפות להרבה דוקטורנטים מטבע היותנו אנשים עסוקים במשעולי החיים, כל אחד עם נסיבותיו הוא. השלב השני, היה לחפש מנחה ונושא לעבודת הדוקטורט. בדיעבד, זהו השלב הכי חשוב בעיניי שיכול להעלות אותך על המסלול או להוריד אותך ממנו, וכאן התמזל מזלי להכיר את פרופ' שלמה הראלי דרך עמית יקר לעבודה (ד"ר שלמה קמעו), אשר אף הוא היה מונחה על ידו בעבודת הדוקטורט שלו. התברכתי בהנחיה מקצועית, תובענית, שיטתית, אשר מבוססת על הרבה ניסיון בתחום המחקרי בכלל, ובתחום התפיסה החברתית של רגשות בפרט. במסגרת העבודה, נחשפתי לשיטות מחקר ייחודיות, לשיטות איסוף נתונים חדשניות ויצירתיות והכי חשוב, למרקם של חוקרים בינלאומיים מהמובילים בעולם בתחום. שיא החוויה וההתרגשות במהלך העבודה התרחש כשהצגתי את העבודה בכנס בינלאומי בסקוטלנד, בו השתתפו החוקרים המובילים בתחום חקר התפיסה החברתית של רגשות.

לסיכום, הצבת מטרות ויעדים רחוקי טווח, חוסן מנטלי של יכולת ומסוגלות לעבור תהליך כזה, וכן תשוקה ואהבה למחקר ולנושא הנחקר אשר מתלווים להנחיה, לחניכה ולניסיון של פרופ' שלמה הראלי, הביאו אותי לסיים תהליך שהיה מאתגר ותובעני עד מאוד, אך גם מרתק להפליא.  

Read more: ד"ר מאנו חלחל